ניהול לחצים

לחץ stress ​

אין חיים נטולי מתח ואין מי שאינו מתמודד עם מתח ולחץ על בסיס יום יומי. החיים שלנו עמוסים מתחים ודאגות,ה-דד ליין בעבודה,הויכוח עם המנהל,מועד ב של המבחן מתקרב,היחסים המתוחים עם בן הזוג התשלומים,הפקקים,הכלים הנערמים בכיור,דוח החניה שהוכפל. בעצם מה לא? לפעמים לחץ מגיעים בבודדת ובאופן סולידי,לעיתים בסגנון של "התגנבות יחידים" אבל קורה לא פעם שלחצים חוברים יחד,מצטברים,מטרידים ומעיקים.

​

אז מאיפה מגיע "כל הטוב" הזה ? ​

המקור של הלחץ הוא מנגנון הגנה עתיק שהאבולוציה ציידה אותנו בו כאמצעי התגוננות מפני איומים,מנגנון שעזר לבני האדם לשרוד בסביבה מסוכנת ופראית, נמר מתקרב מעביר מסר למערכת העצבים שלנו להפעיל את מצב "הילחם או ברח",מצב המוכר כהפעלה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית - החלק במערכת העצבים הקשור במצב אקוטי של סכנה וחירום.

 

הרפלקס  שעזר לבני אדם לברוח מנמר או לצוד אותו,בזכות גיוס מהיר של אנרגיה אנרגיה לשרירי השלד נקרא בקיצור - "הילחם או ברח" באנגלית fight or flight. זוהי אסטרטגיה מצוינת לאדם החי בטבע,אך לאדם המודרני היא עלולה להיות תובענית מבחינת התהליכים הגופניים והמנטליים שהיא מפעילה.

 

החסרון של המנגנון הזה הוא שהמוח שלנו נוטה לנקוט בגישה זהירה גם במצבים לא מסוכנים.נמר מתקרב או מועד של מבחן שקרב מפעילים שניהם את המנגון על כל השפעותיו.לצערו של הסטודנט המתוח במבחן,האנרגיה המכוונת במקור להגנה או תקיפה תגיע לשרירי השלד שלו על חשבון היכולות המחשבתיות שלו.הזיכרון שלו יצטמצם החשיבה תהפוך פחות חדה וגמישה בסופו של דבר הביצועים יהיו פחותים מהידע והיכולת האמיתים שלו. 

 

לחץ אמנם מעוגן במודל תגובה כללי והישרדותי,אבל נחווה גם באופן סובייקטיבי ואישי. את החדשות הטובות האלו זיהה לזרוס,פסיכולוג מגדולי חוקרי הלחץ כשגילה בסוף שנות ה 60 תגובות שונות אצל אנשים לגירוי דומה והסיק מכך שאנשים מגיבים באופן שונה לגירוי מלחיץ,כתלות בפירוש האישי שלהם. לחץ לפיכך אינו נתון אובייקטיבי אלא נובע מהקשר בין האדם והסביבה,אדם יחווה לחץ כאשר הוא מעריך שקיים פער בין המשאבים שלו לדרישות.קחו את הסטודנט המתוח שלנו כשהוא נבחן לבחינת הסיום של לימודי המשפטים,לידו יושב סטודנט  נינוח,בטוח בידע וביכולת שלו להצליח במבחן.הסיטואציה זהה,המבחן בדיוק אותו המבחן אבל החוויה של שניהם שונה בתכלית.

​​​

מרבית גורמי המתח שאנו ניצבים בפניהם כיום שונים לחלוטין ממקורות הסטרס שאבות אבותינו התמודדו אתם. בעולם המודרני עיסוק בלמידה או עבודה בארגון אמנם כרוכים במתח,אך אינם מלווים בהפעלת תגובה פיסית כפי שנדרשו במצבי סכנה בעבר הרחוק ושאליהם אנחנו מתוכנתים להגיב. מתחים בעולם המודרני הכוללים תחרות אקדמית,שחיקה בעבודה,שעות עבודה מרובות,קשיים כלכליים ואחרים - אלו הם מתחים שיש להם נטייה להצטבר משום שבמקום להגיב למתח באופן פיסי אנחנו מפנים את התגובה פנימה והמתח אינו משתחרר.

 

התמודדות לקויה עם מתח עלולה להיות בעלת פוטנציאל לקושי,כאשר אנחנו לא מגיבים באופן הולם אנחנו עלולים להיות פגיעים לרגשות של כעס,תסכול שחיקה ואף דכאון.לאורך זמן מתח כרוני עלול להשפיע על היחלשות מנגנוני החיסון הטבעיים של הגוף ולהגביר סיכוי להתפתחות סימפטומים של מתח ומחלות.

 

מנגד, יש הסכמה על כך שמתח הנו חיובי כאשר הוא ניתן לניהול ועשוי להיות מקור להתמודדות וצמיחה.בגישה של ניהול לחצים נשנה את האופן שבו נתייחס אל לחצים ומתחים בחיים שלנו, נבין מהם הטריגרים האישיים למתח,איך הם משפיעים גופנית ומנטאלית ובעיקר נפתח משאבי התמודדות טובים יותר לשחרור וניהול מתח באופן אפקטיבי וכדרך לטיפוח איזון,שיפור ביצועים רווחה אישית,בריאות וחוסן.